יום רביעי, 17 ביוני 2009

היום אותו לא אשכח


את היום בו פגשתיך לראשונה לא אשכח
זה היה ביום קיץ רותח
טיילתי בפארק עם כלבי
ואת רצת ועברת על פני הרוח בידרה את שיערך הפזור
ואני חשתי בזרם חשמלי שעבר מגופך אלי
פעימות ליבי הואצו הבטתי אחרייך וראיתי אותך מתרחקת
וידעתי שיום יבוא ואת ואני נהיה ביחד
ומאז אותו יום ובמשך שבועות רבים יצאתי לפארק עם כלבי באותה שעה בתקווה שאראך שוב
אך כול יום שעבר היה אכזבה מחודשת ניסיתי להגיע לפארק בשעות מוקדמות יותר ולחכות לך עד שתופיעי אבל את נעלמת כאילו בלעה אותך האדמה
היה זה יום גשום וסוער שהתאים מאוד למצב רוחי
בהפוגה ביין הגשמים החלטתי לצאת ולטייל כש בליבי תקווה קלושה שכמעט אבדה לה
שאולי אמצא אותך היום טיילתי ביין העצים בפארק כש לפתע הוארו השמים בברק ורעם עצום נשמע
ארובות השמיים נפתחו וגשם עז ניתך ארצה תוך דקות הייתי סחוט ורטוב עד לשד עצמותי
פניתי לחזור לביתי ואז ראיתי אותך רצה ביין השלוליות כש לגופך מכנס קצר וחולצת מיזע
שיערך הרטוב נדבק לפנייך ואת הסטת אותו עם ידך וענינו נפגשו עצרת לידי ועמדנו לנו כך מביטים אחד בשני כש הגשם נופל על ראשינו אחזתי בידך וחשתי כאילו אנו מכירים כבר שנים ורגע זה נכתב במיוחד עבורינו כבר בימי בראשית הלכנו לעבר ביתי ולא החלפנו מילה בדרך
לא היה צורך במילים המגע אמר הכול נכנסנו בדלת ופשטנו בגדינו בשתיקה אחזנו אחד ב השנייה כמו טובע בים סוער שמוצא קורת עץ ותולה בה את חייו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה